High School DxD (Hebrew):Volume 1 Life 0

אותו הצבע כמו של השיער של האדם הזה —

זה מה שאני חשבתי בעוד שהסתכלתי על ידי שמכוסה בדם.

שיער אדום-ארגמן שיותר מזהיר מבלונד-אדמדם.

כן, לשיער הארגמן הארוך והיפה של האדם יש את אותו הצבע כמו הצבע שבו יד שלי מכוסה.

חיים. 0

היודו איסיי — זהו שמי. הורי והחבר'ה בבית הספר קוראים לי איסי.

אני תלמיד תיכון בשנה השנייה שכרגע חווה את הזמן של הנעורים שלו.

היה פעם מקרה שבו תלמיד שאף פעם לא פגשתי לפני אמר "זה לא איסי?", אז אני לא באמת יודע עד כמה שמי ידוע לאחרים.

אני פופולרי באופן בלתי צפוי, אתם אומרים?

לא, זה לא המקרה. אחרי הכל, אני מפורסם בכך שאני מאוד תאוותני, עד כדי כך שהאשימו אותי שהצצתי לתוךהחדר ההלבשה של מועדון הקנדו של הבנות.

אני לא אעשה מעשה מביש כזה כמו להציץ לתוך הדרי ההלבשה של הבנות.....

אני מצטער. אני הייתי בזירה. הייתי בחדר האחסון ליד מועדון הקנדו. אני ניסיתי להציץ דרך החור שבקיר בחדר האחסון של מועדון הקנדו.

לרוע מזלי לא יכולתי כלל להציץ. זה בגלל שמטסודה ומוטוהאמה לא זזו מהחור. ברצינות, החבר'ה האלה.......

לא יכולתי להירגע כשהאידיוטים האלה אומרים דברים כמו "הווווו! למוראיאמה יש ברצינות ציצים גדולים!" ו-"אההה, לקטאסה יש רגליים יפות."

בטח שרציתי לראות! אבל היו כמה חבר'ה שהתקרבו לחדר האחסון, אז ברחתי מהזירה.

למרות זאת, משהו באמת נהדר קרה לבחור כמוני, שעושה דברים סוטים כל היום.

"בבקשה תצא איתי."

וידוי מילדה!

הרגשתי איך להיות צעיר.

בשביל בחור כמוני שלא הייתה לו חברה, זה היה חלום שמתגשם.

השם של החברה שלי הוא אמנו יומה-צ'אן. היא ילדה עם שיער שחור ומשיי וגוף רזה.

היא כה חמודה שאני התאהבתי בה ממבט ראשון.

אתה לא תגיד "בסדר" ישירות אם איזו יפה באה אליך ואומרת "היודו-קון! אני אוהבת אותך! בבקשה תצא איתי!"?

זה יהיה כמו משהו מתוך חלום של בחור כמוני שגילו שווה למספר השנים שלא הייתה לי חברה.

זה לא יהיה מוזר אם מישהו יגיד "מאיזה משחק בישוג'ו השגת את זה?" אבל זה ברצינות קרה!

בהחלט נס התרחש כאן! קיבלתי גם תודה! מבחורה יפה!

למען האמת אני חשבתי שזאת מתיחה. אני אפילו חשבתי מספר פעמים שזה היה התוצאה של התערבות והחברים שלה הסתכלו עלינו מאיפשהו.

אני לא יכול לעשות כלום. עד המקרה הזה, האמנתי שאני בחור שנולד להיות לא פופולרי עם בנות.

אבל מאז אותו יום, אני הפכתי לבחור עם חברה. העולם מסביבי השתנה. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל ליבי היה שקט. רציתי להגיד "זה הניצחון שלי!" לכל בחור שחלפתי על פניו.

התחלתי לרחם על שני חבריי, מטסודה ומוטוהאמה, שלא היו להם חברות. זה איך שנהיתי עם ביטחון עצמי.

בדייט הראשון שלנו— הייתי מוכן להשתמש בתוכנית שהכנתי לפני זמן רב.

פופופו, צחצחתי את שיניי עשרות פעמים מאז אותו ערב. לא היה שום מקום שפספסתי.

אפילו קניתי מכנסיים חדשים. אתה לא יכול לדעת מה יקרה אחרי הכל.

הגעתי למקום המפגש עם הגישה של הבחור הסופר-בתול.

הגעתי לנקודה 3 שעות לפני שיומה צ'אן הגיעה. ספרתי כ-100 בחורות שלבשו משקפיים שחלפו מולי.

במהלך ההמתנה שלי, קיבלתי עלון חשוד מאישה מוזרה שמחלקת עלונים.

בעלון, היה דבר נסתר עם מעגל קסם מוזר ומשפט - "חלומך יוגשם!".

......רציתי לזרוק את זה, אבל החלטתי להכניס את העלון לכיס, כי אני לא יכול לזרוק אותו עכשיו.

כשיומה צ'אן הגיעה, אמרתי:

"אל תדאגי, אני גם רק עכשיו הגעתי הנה."

בול פגיעה! הצלחתי להגיד את זה! תמיד רציתי להגיד את זה!

ואז הלכנו בעוד שאנחנו מחזיקים ידיים. הייתי כה נגוע. להיות בדייט בעוד שאני מחזיק ידיים עם החברה היפה שלי!

הייתי כה נרגש שכמעט פרצתי בבכי.

אני לא צריך למהר. זה לא הזמן לפאניקה.

לאחר מכן נהנו מהדייט שלנו על ידי כך שהלכנו לחנות בגדים והסתכלנו על קישוטים לחדרים שלנו.

בארוחת הצהריים, אכלנו במסעדה משפחתית כמו תלמיד תיכון נורמלי ויומה-צ'אן אכלה את השוקולד שלה. הבטן שלי נהייתה מלאה רק מלהסתכל עליה.

כן, אני הרגשתי כאילו הבנתי איך בני נוער אחרים מרגישים כשהם נמצאים בדייט. הרגשתי שאני חי בפעם הראשונה.

אמא, תודה שהולדת אותי. אבא, היית מודאג שאני לא אוכל להמשיך את הקו המשפחתי שלנו, אבל נראה שאתה כבר לא צריך לדאוג יותר לגבי זה.

בעוד שחשבתי על כל מיני דברים, זה היה כבר אחר הצהריים.

זה השיא!

נשיקה!?

נשיקה לפני שחוזרים הביתה!? הראש שלי התרגש מאוד רק מלחשוב על זה!

הו, אולי אנחנו נתקדם אפילו יותר.

זה מה שתלמיד תיכון חרמן כמוני חושב.

אנחנו נמצאים בפראק הרחוק מהעיר. אין זכר לאנשים ואין אף אחד מלבדנו. הודות לכך, המחשבות הארוטיות שלי הצטברו.

הייתי צריך לקרוא ספר שמלמד אותך לעשות אפילו יותר דברים שובבים!

יומה-צ'אן כבר עזבה את ידי והיא עומדת לפני המזרקה.

"זה היה יום כיפי."

יומה צ'אן חייכה בעוד שהמזרקה מאחוריה.

קו! לעזאזל, היא חמודה. השקיעה שמאחוריה נותנת אווירה טובה.

"היי, איסי-קון."

"מה זה, יומה-צ'אן?"

"יש משהו שאני רוצה לעשות בשביל לחגוג את הדייט הראשון שלנו. אתה יכול להקשיב למשאלה שלי?"

הו כן, זה כאן.

זה זה! זה חייב להיות זה!

הריח של הנשימה שלי! בדוק! ההכנה הנפשית שלי! המממ! ליבי פועם כה מהר~!

"מ-מה המ-משאלה שאת רוצה?"

אחחחח. הטון של הקול שלי עמוק. היא בטח תגלה שאני חושב על משהו מטומטם!

אני עשיתי את הטעות המטומטמת ביותר אחרי שהגעתי רחוק כל כך.

אבל יומה-צ'אן רק חייכה אלי.

ואז היא אמרה לי את זה בברור.

"האם אתה תמות בשבילי?"

........

........ הא? מה זה היה?

"....... הא? זה... אה, סליחה, את יכולה לחזור על זה שוב? אני חושב שמשהו לא בסדר באוזניים שלי."

אני בטח שמעתי את זה לא טוב.

זה מה שאני חשבתי. זה חייב להיות זה, אז אני שאלתי אותה שוב.

אבל........

"האם אתה תמות בשבילי?"

היא אמרה את זה בברור, בעוד שהיא צוחקת.

המילים שלה לא היו הגיוניות. ברגע שרציתי להגיד "זה כזה מצחיק, יומה-צ'אן" עם חיוך.

<פלאפ>

כנפיים שחורות מופיעות מגבה.

היא לאחר מכן מתחילה לנפנף בכנפיים. הנוצות השחורות מתעופפות באוויר ונופלות על הרגליים שלי.

מה זה?

הא? אכן יומה-צ'אן חמודה כמו מלאכית אבל.......

מלאכית? לא, זה לא ייתכן שזה נכון.

זה סוג של משחק?

החברה היפה שלי מנפנפת בכנפיה בעוד שהשמש שוקעת מאחוריה. זה נראה כמו סצנה מסיפור פנטזיה.

אבל אין מצב שאני יכול להאמין לדבר כזה.

עיניה החמודות השתנו במהרה לעיניים קרות ומפחידות.

"זה היה כיף. הזמן הקצר שביליתי אתך. זה היה כמו לשחק כבית עם ילד קטן."

הקול של יומה-צ'אן נשמע מאוד קר. הטון שלה זהה לשל מבוגר. פיה מייצר חיוך קר.

<באז>

קול הכבד יותר מהרעש של קונסולת משחקים יוצר רעידות באוויר.

זה מייצר הרבה רעש באז ואז זה מופיע בידיה.

זה נראה כמו חנית.

זה זוהר? זה נראה כמו כמות גדולה של אור או משהו.... למען האמת, זה באמת חנית.

<היו>

הצליל של הרוח. רעש מגעיל בא בעקבות זה.

<דון!>

ברגע שחשבתי שמשהו דוקר את הבטן שלי, החנית שיומה-צ'אן החזיקה חודרת את הבטן שלי.

היא זרקה את זה עלי....

אבל חוץ מזה, למה? ניסיתי למשוך את החנית החוצה, אבל היא נעלמה.

הדבר היחיד שנשאר הוא חור ענק בבטן שלי ודם רב שזורם ממנו. דם. דם.

הראש שלי נהיה מסוחרר והראיה שלי נהייתה מטושטשת. אני כבר שכבתי על הרצפה ברגע שהבנתי את זה, הרגליים שלי איבדו את שיווי המשקל.

צעדים מתקרבים אלי בעוד שאני על הרצפה.

קול קטן מגיע אלי במעורפל. זאת יומה-צ'אן.

"סליחה. אתה היית איום עלינו, אז החלטנו להיפטר ממך מוקדם. אם אתה רוצה לנטור טינה, אז תשנא את אלוהים ששם ציוד קדוש בתוכך."

......ציוד, מה....?

אני אפילו לא יכול לשאול אותה שאלה ואני במצב שבו אני על הרצפה. צעדיה מתרחקים ממני.

באותו הזמן, התחלתי לאבד את ההכרה, כמו שאני הולך לישון. אבל אם זה יקרה, אבל בטוח אמות.

מה אתם רציניים.......? אני הולך למות בגיל כזה?

לא חייתי אפילו מחצית מחיי! איך אני יכול לצחוק אם אני אמות בגלל שנדקרתי על ידי חברה שלי בפארק המוזר הזה.

קו..... ההכרה שלי מתחילה להתפוגג בעוד מחשבות כאלו מתרוצצות בראשי.....

זה מרגיש כאילו דברים רבים בתוכי נעלמים........

הו כן, אני תוהה מה יקרה בבית הספר מחר?

האם מטסודה ומוטוהאמה יהיו בשוק? האם הם יבכו בשבילי? אין מצב, לא הם.....

אמא, אבא..... אני עוד לא עשיתי דבר כדי לרצות אותם בתור הילד שלהם.

במקום זאת..... זה לא הולך להיות מצחיק אם הם ימצאו את מגזיני הפורנו שהחבאתי בסתר מהם אחרי שאמות.

....למה לעזאזל אני חושב רק על דברים כאלו כשאני עומד למות......?

הידיים שלי.... עדיין יכולות לזוז......

נגעתי בבטן שלי והבאתי את זה לפני.

זה אדום..... אדום-ארגמן. זה הדם שלי. כל ידי אדומה. זה כל הדם שלי.

ואז היא נכנסה לתוך מחשבותיי.

האחת שאני מדמיין זאת הילדה הזאת.

היופי עם השיער הארגמן. בכל פעם שראיתי אותה, עיניי הפנו מבט לשיערה הארגמן.

.....אם אני הולך למות, הלוואי שזה יהיה בידה של ילדה יפה כמוה.......

אני מתחיל להרגיש כאילו אני בוגד בחברה שלי, יומה-צ'אן, בגלל שיש לי את המחשבות הללו. חכו רגע, יומה-צ'אן הזאת היא זאת שהרגה אותי.

.....אבל אם אני כבר עומד למות, אני רוצה למות אחרי שאני אמשש את הציצים של יומה-צ'אן.....

חהחה, ההזיות הסוטות שלי לא פוסקות אפילו לפני מותי......

אהההה, עיניי נהיות מטושטשות אפילו יותר......

האם זה הסוף שלי.....?

לעזאזל, אלו היו חיים משעממים......

......אם הייתי נולד מחדש, אני רוצה להיות......

"אז אתה האחד שקרא לי."

לפתע, מישהי הופיעה לפניי והיא דיברה אליי.

אני לא יכול להגיד מי זאת הייתה כיוון שעיני היו מטושטשות.

"נראה שאתה גוסס. הפצע שלך..... אוי, נראה שמשהו מעניין קורה לך. אז זה אתה.... זה באמת מעניין."

היא צחקה כאילו היא מצאה משהו מעניין.

....אני תוהה מה כל כך מצחיק.....

"אם אתה גוסס, אז אני לוקחת אותו. את חייך. מעכשיו, אתה תחיה למעני."

לפני שאיבדתי את ההכרה, ראיתי שיער ארגמן מבריק מולי.

הערות המתרגם וביאורים

חזור ל-איורי רומן

חזור ל-עמוד ראשי

המשך ל-חיים 1