Editing High School DxD (Hebrew):Volume 1 Life 1 (section)

=== חלק 5 ===
[......אני אהרוג אותך אם אתה לא תתעורר...... אתה תיחתך לחתיכות אם לא תתעורר]

כשהתעוררתי, זה היה כבר בוקר.

מה המשמעות של זה?

......האם היה לי שום פעם חלום רע?

זה חייב להיות חלום, אבל זה נראה יותר מדי מציאותי.

עכשיו אני פה, ישן על המיטה שלי
.
התעוררתי על ידי השעון המעורר בעל הקול החולני של יאנדרה <ref>(Yandere) מונח יפני שמתאר דמות בעל מזג חם ואוהב, עד כדי כך שאהבתם הרומנטית, הערצתם ומסירותם, הופכים  הרסניים מבחינה נפשית באמצעות אובר-פרוטקטיביות, אלימות, ברוטאליות או כל השלושה.</ref>. נראה שחלמתי אחרי הכל.

בפעם הזאת, זאת לא הייתה יומה-צ'אן, אלא בחור מוזר שרדף אחרי. אבל לשניהם היו כנפיים שחורות.

נערתי את הראש שלי.

תתאפס על עצמך, <i>אני</i>.<ref>הערת המתרגם: הוא פונה לעצמו</ref> למה אני ממשיך לראות דברים כאלה בחלומות.

אם אני זוכר נכון, הלכתי לבית ספר אתמול כרגיל והכל היה כרגיל. אחרי הבית ספר הלכתי למטסודה והיה לי מרתון פורנו אתו ועם מוטוהאמה.

ואז חזרתי הביתה. בדרכי הביתה, הותקפתי על ידי אדם מוזר עם כנפיים—

ואז הבנתי במצב הלא רגיל בו אני נמצא.

—אני ערום.

לא היה עלי כלום.

מה זה לעזאזל? אני אפילו לא לובש את התחתונים שלי!

אני ערום לגמרי!

אני לא זוכר את זה. אני לא זוכר שבאתי הביתה. האם אני מתחיל לאבד את הזיכרון בגיל כזה?

גם אין לי תחביב כזה מוזר של לישון בעירום.

"......אנננ"

—!

שמעתי קול מתוק.

ואז בזהירות הסתכלתי לידי.

".....שוו~שוו."

יש נערה עם שיער ארגמן לידי.

והיא ערומה....... עורה הלבן כשלג בהיר מדי לעיניי.

העור שלך נראה מאוד חלק וזה מאוד רע לעיניים שלי.

..........

לא משנה איך אתם מסתכלים על זה, זאת סנפאי. האיידולית של האקדמיה שלנו. השיער הארגמן שלה שמפוזר על הכרית נראה מאוד יפה.

ריאס גרמורי-סנפאי.

..........

הא? הא, הא?

תירגע, <i>אני</i>. הו כן, בזמנים כאלה זה טוב לספור מספרים ראשוניים כדי להירגע.

2, 3, 5, 7, 11, 13, 17, 19, 23......

דאאאאא!!

אני לא יכול! אני לא יכול להירגע!

למה אני ישן עם ריאס-סנפאי!?

מה קרה!? מה קרה!?

לא, מה עשיתי!? עשיתי משהו!?

אני לא זוכר! אני לא זוכר שום דבר!

למה!? אני חייב לזכור מה עשיתי! לא! למה אני נמצא במצב הזה!?

עשיתי סקס עם סנפאי!?

אה? האם ככה אנשים מאבדים את הבתולים!?

בלתי אפשרי! זה בלתי אפשרי!

תזכור, <i>אני</i>! תנסה לזכור זיכרונות חשובים, <i>אני</i>!

מה עשיתי!? אילו דברים יכולתי לעשות!?

הראש שלי עומד להתפוצץ בגלל שאני מבולבל, אבל אני נדחק לפינה ברגע הבא.

"איסי! תתעורר! זה הזמן לבית ספר!"

"אוקה-סאן, איסי נמצא עדיין בחדר שלו?"<ref>אוקה-סאן(Okaa-san) = אמא</ref>

"אוטו-סאן, הנעליים שלו בכניסה אז הוא בא הביתה. וואי! להישאר בבית של חבר כל כך מאוחר! חוץ מזה שהוא מאחר לבית ספר! אני לא אסלח לו על דברים כאלה!" <ref>אוטו-סאן(Otoo-san) = אבא</ref>

אפשר לשמוע את השיחה בין ההורים שלי בקומה הראשונה אפילו מפה.

ואז זה מלווה בצעדים במדרגות. הצעדים נגררו בקול של כעס. זה שונה מהצעדים הרגילים שלה.

אמא בדרך!

רגע! חכו שנייה!

אם היא תראה את המצב הזה, זה יהיה רע מאוד!

"רגע! אני כבר ער! אני קם עכשיו!"

"בחייך! אני לא אסלח לך יותר! אנחנו צריכים לדבר על זה!"

אמא מעוצבנת!

היא באה! אמא באה לחדר שלי!

אין מצב שאני יכול לתת לה לראות את המצב שאני נמצא בו!

"אננ...... עכשיו בוקר?"

—!?

סנפאי מנגבת את עיניה לצדי!

היא התעוררה! היא התעוררה!

<תפסתי אותך!>

הדלת נפרצה. באותו הזמן סנפאי הרימה את גופה העליון.

העיניים שלי והעיניים של אמא שלי נפגשו. היא נראית כועסת. היא נראית מאוד כועסת!

"בוקר טוב."

סנפאי מברכת את אמא שלי בחיוך.

העיניים של אמא עברו להסתכל על סנפאי.

ואז, הפנים של אמא קפאו. היא מזיזה את העיניים אלי שוב פעם.

אני נמנע מקשר עין.

"......תתכונן במהירות."

קולה נשמע כמו קול מכונה, והיא סוגרת את הדלת באיטיות.


[[Image:HSDxD_vol_01_057.jpg|thumb|left]]
באותו הרגע, שמעתי את הרעש החזק של הרגליים שלה יורדות במדרגות.

"או, או, או, או, אוווווו! אוטו-סאן!"

"מה קרה אוקה-סאן? את נראית כאילו ראית רוח עכשיו? איסי עשה משהו סוטה שוב פעם בבוקר?"

"ססססססססס, סקססססססס!! איסי <i>עשה</i>~! עם זרה~!!"

"—!? או-אוקה-סאן!? אוקה-סאן, מה קרה!?"

"בינלאומיייייי~! איסי <i>עשה</i>!!"

"אוקה-סאן!? אוקה-סאן! תירגעי!! אוקה-סאאאן!"

אני רק יכולתי לכסות את הפנים עם שתי הידיים.

זה קל מאוד לדמיין מה קורה למטה.

איך זה יכול לקרות? בהחלט יהיה דיון משפחתי אחרי זה!

באיזה תירוץ אני יכול להשתמש כדי להסביר את המצב הנוכחי שאני נמצא בו!?

"המשפחה שלך די מלאת חיים בבוקר."

סנפאי קמה מהמיטה שלי והלכה לקחת את התלבושת שלה מהשולחן שלי.

סנפאי ערומה. הגוף הערום של נערה יפה.

......אממממ, את יודעת שאני יכו לראות הרבה דברים........

המותניים הקטנות שלה. הרגליים הלבנות והארוכות שלה. הירכיים שלה. התחת שמעוצב בצורה יפה.

והציצים<ref>אופאיי - Oppai</ref> שלה שהם די עצומים......

אני יכול אפילו לראות את הפטמות שלה בברור!

למה את לא מסתירה אותם!? למה את לא מראה שום סימן להסתיר אותם!?

אם הייתה לי היכולת של מוטוהאמה, "גשש שלושת הגדלים", יכולתי בקלות לדעת את ממדי גופה במדויק.

עכשיו, אני מתחרט שאין לי את היכולת הזו.

אני יודע דבר אחד. ראיתי הרבה נשים ערומות במגזינים וסרטים, אבל היופי של הגוף של סנפאי הוא נעלה יותר מהן.

איך אני אמור להגיד את זה? אומנות? גוף עם צורה ועיקולים מושלמים. זה נראה כמו אחד מהציורי גוף העירום או פסל שרואים במוזיאון.

מושלם. הדבר היחיד שאני יכול להגיד הוא ש-"היופי עדיין היה מדהים אחרי שהיא הורידה את הבגדים".

אבל לבהות בה גורם לי להרגיש רע.

אני לא יכול להיות סוטה מושלם.

"ס-סנפאי!"

אני חייב להגיד את זה.

"מה?"

"צ-ציצים...... אני יכול לראות הכל!"

אמרתי את זה בזמן שאני מסיר מבט ממנה. אני רוצה לראות את זה, אבל ככה זה. אני חייב לעמוד בזה.

"אם אתה רוצה לראות אותם, אז לך על זה."

סנפאי אומרת את זה בהעזה תוך כדי שהיא מתלבשת. היא מחייכת.

—!!

מילים יפניות כאלו קיימות!?

שוק חשמלי עבר לי בכל גוף!

דמעות נופלות מעיניי בגלל הביטויים שאתה אף פעם לא יכול ללמוד בבית הספר.

אני נפעם לנוכח הביטוי היפה.

"הבטן שלך בסדר?"

סנפאי שואלת אותי.

בטן?

אני נגעתי בבטן שלי בעודי צופה בסנפאי מתלבשת.

"נדקרת אתמול."

—!

כששמעתי הדברים הללו, הייתי ערני לחלוטין.

......זה נכון, נדקרתי אתמול על ידי בחור עם כנפיים בפארק.

נדקרתי על ידי חנית שנראתה כאילו היא עשויה מאור.

אבל אין שום סימנים שנשארו על הבטן שלי. הייתי בטוח שהיה שם חור........ זה לא פצע שנרפא תוך יום. כל כך הרבה דם יצא משם.

זה לא היה חלום? או שזה היה חלום?

"אגב, מה שקרה אתמול לא היה חלום."

......סנפאי אומרת את זה כאילו היא קראה לי את המחשבות.

"ה-הייתי בטוח שנפצעתי....."

"ריפאתי אותו. הפצע קטלני, אבל הודות לגופך החזק, היה אפשר לרפות על ידי הכוח שלי בלילה אחד. אני שיתפתי אתך כמה מהכוחות השד שלי על ידי כך שחיבקתי אותך בעירום. יכלתי לעשות את זה כי אנחנו מאותו השבט."

מה....... היא אומרת?

הא? חיבקה אותי בעוד ששנינו עירומים?

.........

אהההההההההה!

רגע, זה אומר ש........!

"זה בסדר, בגלל שאני עדיין בתולה."

היא אומרת את זה כאילו היא שוב קראה לי את המחשבות.

אה, זה ככה. מסיבה מסוימת, הוקל לי.

או שצריך להיות מוקל לי?

"אל תעשה פרצוף מוזר. העולם הזה מוקף בדברים מסתוריים שאתה לא יכול לדמיין."

סנפאי מתקרבת אלי בתחתונים. היא מתחילה לטפוח לי על הלחי עם חיוך.

הפנים שלי נהפכו להיות אדומות. אני לא יכול לעשות עם זה כלום בגלל שיפיפה כמוה עושה לי את זה.

"אני ריאס גרמורי. אני שטנית."

—-שטנית?

הא? זאת בדיחה? אני לא כל כך בטוח......

"ואני המאסטר שלך. נעים להכיר אותך, היודו איסיי-קון. אני יכולה לקרוא לך איסי?"

......אבל החיוך השטני שלה נראה אמתי.