Editing High School DxD (Hebrew):Volume 1 Life 1 (section)

=== חלק 8 ===
אחרי הלימודים.

"היי, מה נשמע?"

אני מסתכל על התלמיד שבא אלי, דרך עיניים עצומות למחצה.

הבחור שמולי הוא הנסיך "החתיך" מספר אחד, קיבה יוטו.<ref>יוטו קיבה (Kiba Yuuto/Yuuto Kiba)</ref>

הוא כבש את לב הבנות של בית הספר שלנו עם החיוך הזה שלו. דרך אגב, הוא באותה שנה כמוני, למרות ששנינו מכיתות שונות.

אתם יכולים לשמוע בנות זועקות משמחה מהכיתה ומהמסדרון. תסתמו. זה כל כך רועש כאן.

"אז איזה עסק יש לך פה?"

אני מגיב לו בטון מבוטל, אבל קיבה עונה בלי לשבור את החיוך שלו.

"אני באתי לפה בהוראת ריאס גרמורי-סנפאי."

—!

עם ההצהרה הזו, אני מייד מבין למה הוא פה.

אני רואה, אז הוא האדם שסנפאי אמרה לי שהיא תשלח.

"......בסדר בסדר, אז מה אתה רוצה שאני אעשה?"

"אני רוצה שתבוא אחרי."

לא!!

הפעם הזאת הבנות צרחו.

"לא, בשביל היודו וקיבה-קון ללכת זה לצד זה!"

"אתה תידבק, קיבה-קון!"

"אני לא אסכים לזוג של קיבה-קון×היודו!"

"לא, אולי זה זוג של היודו×קיבה-קון!?"

הן אומרות שטויות מוזרות.

תסתמו כבר. ברצינות תסתמו.

"אה, בסדר."

הסכמתי לבוא אחריו.

אני אומר את זה מראש. אני שונא בחורים שנראים טוב.

הלכתי אחרי קיבה, שכבר הולך מלפני.

"ה-היי, איסי!"

מטסודה צועק את שמי.

"אל תדאג, חבר. אני לא הולך לריב."

זה נכון, אתה לא צריך לדאוג לי, חבר.

"מה אתה עומד לעשות עם ה-DVD הזה, 'אני, התוקף והאודון'!?"<ref>הערת המתרגם: הנטאי FTW</ref>

מטסודה אומר את זה בקול בעוד הוא מחזיק את ה-DVD גבוה.

ואז אני מסתכל מבעד לחלון.

עקבתי אחרי קיבה והמקום אליו הגענו בסופו של דבר הוא החלק האחורי של בניין בית הספר.

במקום הזה, שמוקף על ידי עצים, יש בניין שנקרא "בניין בית הספר הישן".

מסתבר שהוא שומש לפני שנים רבות ואין סימן לאנשים כאן. זה כזה מצמרר שזה נמצא ברשימת ה-"7 פלאי בית הספר"

הבניין נראה מאוד ישן ועשוי מעץ, אבל אין שום חלונות שבורים וקשה להגיד אם יש חלק שבור מהמראה החיצוני שלו.

הוא ישן, אבל לא כל כך רע.

".בוצ'ו<ref>  בוצ'ו (Buchou) - נשיא\ה. ספציפי יותר לסיפור - נשיאת המועדון. שימו לב שביפנית אין ה' הידיעה</ref> פה"

קיבה אומר.

בוצ'ו?

הוא מדבר על סנפאי? הא? בוצ'ו?

סנפאי נמצאת באיזשהו מועדון ספציפי? זה אומר שגם הוא חלק מהמועדון?

זה מתחיל להיות אפילו יותר מסתורי. נו טוב, כל עוד אני אלך אחרי הבחור, אני אוכל לפגוש את סנפאי.

נכנסו לבניין בעל 2 הקומות ועלינו במדרגות למעלה. הלכו לעומק הבניין.

אפילו המסדרון נראה נקי. נראה שגם החדרים שלא נמצאים בשימוש נקיים מכל אבק.

כשאתם חושבים על בניינים ישנים, אתם מצפים שהוא יהיה מלא חרקים, קורי עכביש ואבק, אבל עדיין לא ראיתי אף אחד מהדברים האלו.

אז הם בטח מנקים את הבניין הזה לעיתים די קרובות.

בעוד שחשבתי על דברים כאלו, נראה שהגענו ליעד שלנו. קיבה עצר מול כיתה מסוימת.

הייתי נפעם על ידי השלט על הדלת שאומר—

[מועדון חקר הנסתר]

מועדון חקר הנסתר!?

רק מקראת השם מוביל אותי לתהייה. אני לא אומר שהשם של המועדון נשמע מוזר.

אבל לחשוב שריאס-סנפאי היא חברה במועדון החקר הנסתר זה......

"בוצ'ו, הבאתי אותו."

קיבה מחכה לאישור דרך הדלת מעץ. סנפאי משיבה לו בתגובה.

"כן, כנסו."

נראה שסנפאי נמצאת בפנים.

קיבה פותח את הדלת ואני המום כשהלכתי אחריו לתוך החדר.

יש סמלים מוזרים ומילים בכל אזור בכיתה.

הרצפה. הקירות והתקרה. כולם מצופים בסמלים מוזרים.

והבולט ביותר הוא עיגול שמצויר באמצע הכיתה.

זה נראה כמו מעגל-קסם שלוקח את רוב המקום בכיתה.

אני מרגיש משהו מצמרר ומוזר ממנו.

יש כמה ספות ושולחנות בחדר.

הממ? יש מישהו שיושב על אחת הספות. זאת ילדה עם מבנה גוף קטן......

אני מכיר אותה. אני מכיר את הילדה הזאת!

זאת הילדה מהשנה הראשונה, טוג'ו קונקו-צ'אן!<ref>קונקו טוג'ו (Toujou Koneko/Koneko Toujou)</ref>
היא מהשנה הראשונה,<ref>הערת המתרגם: מקביל לכיתה י'</ref> אבל היא נראית כמו תלמידה מהיסודי בגלל הפנים הילדותיות ומבנה הגוף הקטן שלה!
היא די פופולרי בקרב קבוצות מסוימות של בנים. היא פופולרית גם בקרב הבנות ומחשיבים אותה לקמע כי היא חמודה.
היא אוכלת יוקאן בשקט.<ref>(Youkan) יוקאן - כיבוד יפני</ref> יש לה תמיד הבעת פנים ישנונית.


[[Image:HSDxD_vol_01_075.jpg|thumb|left]]
אם אני זוכר נכון, נאמר שהיא גם "מאוד" חסרת רגש.

היא מבינה שנכנסו לחדר והעיניים שלנו נפגשות.

"זה היודו איסיי-קון."

אחר כך קיבה מציג לי אותה. טוג'ו קונקו-צ'אן מרכינה את ראשה.

"אה, נעים להכיר אותך."

אני גם כן מרכין את ראשי. אחרי הברכות, היא ממשיכה לאכול את היוקאן שלה.

הממ. זה בדיוק כמו בשמועה. אולי היא ילדה שלא מדברת הרבה.

<שה->

זה הצליל של מים זורמים שמגיע ממאחורי החדר. האם זה הצליל של מקלחת?

ואז הבנתי שיש וילון מקלחת באחורי החדר. יש גם צל בווילון.

זה הצל של נערה. יש נערה שמתקלחת.

הא!? מקלחת!?

הכיתה הזאת מגיעה עם מקלחת!?

<קיו>

ואז הקול של המקלחת פוסקת.

"בוצ'ו, קחי את זה."

הא? יש מישהו אחר לידה?

שמעתי קול של ילדה שלא שייך לסנפאי.

"תודה לך, אקנו."

נראה שסנפאי מחליפה בגדים מאחורי הווילון.

אני מתחיל להסמיק אחרי שנזכרתי במה שקרה הבוקר.

סנפאי, היה לך בהחלט גוף מדהים. נראה שאני לא אצטרך פורנו לזמן מה.

"......איזה פרצוף סוטה."

מישהו ממלמל. כשהסתכלתי לכיוון ממנו בקע הקול, זאת הייתה טוג'ו קונקו-צ'אן.

אני הסתכלתי עליה, אבל תלמידת השנה הראשונה  הקטנה רק אכלה יוקאן.

......האמנם. אז יש לי פרצוף סוטה. אז אני מצטער.

<ג'יאה->

הווילון נפתח. האחת שעומדת שם זאת סנפאי בתלבושת שלה.<ref>הערת המתרגם: הכוונה לתלבושת אחידה</ref>

היא נראית מפתה כששיערה רטוב. היא מסתכלת עלי ואז מחייכת.

"אני מצטערת. לא יכולתי להתקלח אתמול כי נשארתי אצלך, אז התקלחתי עכשיו."

אה, אז זה ככה?

אבל מה שמציק לי זה שיש מקלחת בחדר הזה.

ואז אני מסתכל מאחורי סנפאי.

יש מישהו מאחוריה....... אתם רציניים!

אני כזה בהלם שאני מאבד את המילים מהפה.

שיער שחור מעוצב בקוקו! הקוקו, שנאמר שהוא כמעט נכחד! האדם שנאמר עליו שהוא האדם האחרון עם קוקו בבית ספר שלנו!

הפנים היפות הללו, שמחייכות תמיד! האדם עם האווירה היפנית! האחת שמכונה ימאטו נדשיקו<ref>(Yamato Nadeshiko) ביטוי ביפנית שמשמעותו: האנשה של האישה היפנית האידיאלית</ref> למרות שהיא רק תלמידה והיא גם אחת מהאיידוליות של בית הספר שלנו, הימג'ימה אקנו-סנפאי!<ref>אקנו הימג'ימה (Himejima Akeno/Akeno Himejima)</ref>

האישה שחוץ מריאס היא אחת מה-"שתי האונה-סאמה הגדולות".

האישה שהיא האידיאלית הן מבחינת הבנים והן מבחינת הבנות בבית הספר!

"ארה ארה. שלום, קוראים לי הימג'ימה אקנו. שמחה להכיר אותך."

היא הציגה את עצמה בנימוס עם חיוך. קולה נשמע מקסים.

"א-או. קוראים לי היודו איסיי. נ-נעים להכיר אותך גם!"

אפילו שאני עצבני, בירכתי אותה.

לאחר שריאס-סנפאי מאשר שסיימנו את ההיכרות אחד עם השני, היא התחילה לדבר.

"נראה שכולם פה. היודו איסיי-קון. לא, תן לי לקרוא לך איסי."

"כ-כן."

"אנחנו, מועדון חקר הנסתר מברכים אותך."

"אה, אה כן."

"בתור שטן."

—!

אבא ואמא. נראה שנכנסתי למשהו גדול.

"הנה התה שלך."

"אה, תודה רבה."

אני יושב על ספה והימג'ימה-סנפאי מתחילה לצחוק באושר על ידי האמירה "אופופו"

קיבה, קונקו-צ'אן, ריאס-סנפאי ואני יושבים על הספות סביב השולחן.

"אקנו, שבי שם גם."

"כן, בוצ'ו."

הימג'ימה-סנפאי מתיישבת ליד ריאס-סנפאי.

ואז כולם התחילו להסתכל עלי.

מה יש...... אני מתחיל להיות עצבני אם כולם מסתכלים עלי במקום קטן שכזה.......

ואז ריאס-סנפאי מדברת.

"אני אגיע לנקודה עכשיו. כולנו שטנים."

א-את בהחלט הגעת לנקודה מיד.

"ההבעה שלך אומרת שאתה לא מאמין למה שאני אומרת. טוב, אני לא יכולה לעשות עם זה כלום. אתה ראית את האדם עם הכנפיים השחורות אתמול, נכון?"

היא צודקת.

אם זה לא היה חלום, אז באמת ראיתי את זה.

"זה נפיל. הם מלאכים לשעבר ששירתו את אלוהים, אבל התחילו ליפול לגיהנום בגלל הכוונות הרשעות שלהם. הם  גם האויבים שלנו, של השטנים."

אז עכשיו אנחנו מדברים על נפיל.

נראה שאנחנו נכנסים לז'אנר הפנטזיה.

"אנחנו, השטנים, היינו במלחמה על הנפילים מאז ימי קדם. אנחנו נלחמנו על השליטה בעולם התחתון, שידוע גם כגיהנום בעולם בני האדם. העולם התחתון מפוצל ל-2 אזורים, אחד בשביל השטנים ואחד בשביל הנפילים. השטנים יוצרים חוזים עם בני אדם ומקבלים את ההקרבות שלהם ובכך מגדילים את כוחם. הנפילים מצד שני שולטים על בני אדם כדי לחסל שדים. בנקודה הזאת המלאכים באים להרוס את שתי הגזעים בהוראת אלוהים, שיצר את שלושת הכוחות. זה נמשך כבר מאז ימי קדם."

"לא לא, סנפאי. סיפור מהסוג הזה קשה להבין לתלמיד נורמלי כמוני. זה מה שחברי מועדון חקר הנסתר עושים?"

אז השיחה הזאת הייתה על פעילות המועדון.

"מועדון החקר הנסתר זה רק הסוואה. זה התחביב שלי. מה שזה באמת זה מקום מפגשים לנו, לשטנים."

......רגע, זה חלק מפעילות המועדון, נכון?

"—אמנו יומה"

ברגע שאני שומע את השם הזה, אני פותח את העיניים בהלם.

מאיפה היא שמעה את השם הזה?

"ביום ההוא, אתה היית בדייט עם אמנו יומה, נכון?"

"......אם אתם עובדים עלי, אתם בבקשה יכולים להפסיק עכשיו? אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו פה."

קיימת נימת כעס בקול שלי.

זה בגלל שעכשיו הנושא הוא כמו טאבו בשבילי.

כשדיברו על זה מקודם, אף אחד לא האמין לי ואף אחד לא זכר אותה.

כולם אמרו שזה בטח היה חלום. שזאת הייתה סתם הזיה שלי. אף אחד לא האמין ואף אחד לא זכר את קיומה.

אני לא יודע ממי היא שמעה את הסיפור, אבל אני לא אקבל את זה אם היא תגיד שהכל נסתר. במקום זה, אני אכעס.

"היא התקיימה, על בטוח."

ריאס-סנפאי אומרת את זה בברור.

"נו, נראה שהיא ניסתה למחוק את כל הראיות מסביבך."

ריאס-סנפאי מקישה באצבעות שלה והימג'ימה-סנפאי מוציאה תמונה.

אני חסר מילים אחרי שאני רואה מי נמצא בתמונה.

"זאת היא, נכון? אמנו יומה-צ'אן."

כן, האדם בתמונה היא החברה שלי שאני לא הצלחתי למצוא בשום מקום.

צילמתי תמונה שלה בטלפון שלי אבל היא נעלמה.

התמונה הייתה תמונה ברורה שלה והיו לה כנפיים שחורות שגודלות מגבה.

"הנערה הזו היא..... לא, זאת נפילה. היא מאותו הסוג כמו האחד שתקף אותך אתמול בלילה."

......נפילה? יומה-צ'אן היא נפילה?

ריאס-סנפאי ממשיכה.

"הנפילה הזאת באה במגע איתך בשביל להשלים משימה מסויימת. אחרי שהיא השלימה אותה, היא נפטרה מכל תיעוד וראיה עליה."

"מטרה?"

"כן. להרוג אותך."

—!

מ-מה לעזאזל!!

"ל-למה היא הייתה חייבת להרוג אותי!?"

"תירגע, איסי. לא היה ניתן לעשות כלום...... לא, היית פשוט חסר מזל. יש נשאים שלא נהרגים......."

"למה את מתכוונת, חסר מזל!"

האם היא אומרת שאני הייתי חסר מזל שנהרגתי על ידי יומה-צ'אן באותו היום!?

הא.........?

נהרגתי? אבל אני עדיין חי? אני עדיין פה כמו קודם.

"ביום ההוא, יצאת לדייט איתה ואז הלכתם לפארק, שם נהרגת על ידי <i>חנית של אור</i>."

"אבל אני עדיין חי! יותר מזה, למה אני הייתי המטרה!?"

כן. אין שום סיבה שאני אהיה המטרה שלה.

למה אני צריך להיות המטרה של נפילים!?

"הסיבה שהיא התקרבה אליך היא בגלל שהיא רצתה לבדוק אם יש משהו מסוכן בתוכך. היא בטח קיבלה תגובה חלשה מזה. זה למה היא לקחה את הזמן לבדוק אותך ואז היא אישרה את זה. שאתה היית אדם בעל ציוד קדוש—"

ציוד קדוש—

שמעתי את המושג הזה כבר פעם.

—סליחה. אתה היית איום עלינו, אז החלטנו להיפטר ממך מוקדם. אם אתה רוצה לנטור טינה, אז תשנא את אלוהים ששם ציוד קדוש בתוכך.

זה מה שיומה-צ'אן אמרה לי בפעם ההיא.

אז יש ציוד קדוש בתוך הגוף שלי......?

ואז קיבה דיבר.

"ציוד קדוש הוא כוח בלתי רגיל שמוענק לבני אדם מסויימים. לדוגמה, לרוב האנשים ששמם נחתם בספר ההיסטוריה, נאמר עליהם שהם היו בעלי ציוד קדוש. הם השתמש בכוח של הציוד הקדוש כדי לחתום את שמם בהיסטוריה."

"אישית, יש אנשים בעלי ציוד קדוש בתוך הגוף שלהם. אתה יודע את האנשים שמשחקים תפקיד חשוב בעולם? רוב האנשים האלו הם בעלי ציוד קדוש."

הימג'ימה-סנפאי המשיכה את דבריו של קיבה.

ריאס-סנפאי ממשיכה להסביר.

"לרוב הציודים הקדושים יש פונקציות שרק ניתנות לשימשו בחברת בני האדם. אבל יש ציודים קדושים יוצאים מין הכלל שמהווים איום עלינו, השטנים ועל הנפילים. איסי, הרם את ידך."

אה? אני צריך להרים את היד שלי? למה?

"תעשה את זה מהר."

ריאס-סנפאי גוערת בי לעשות את זה.

אז הרמתי את היד השמאלית שלי.

"עצום את עיניך ותחשוב על הדבר הכי חזק שאתה יכול לחשוב עליו."

"הי-ישות הכי חזקה...........? סון גוקו מדרגון בול..........?"<ref>הערת המתרגם: אחלה רפרנס</ref>

"אז תדמיין את זה ותדמיין את אותו אדם בתנוחה מסויימת שבה הוא נראה הכי חזק."

"..........."

אני דימיינתי את גוקו כשהוא יורה קמאהמאה.

זה בסדר?

"תנמיך את היד שלך לאט ותעמוד."

אני קמתי מהספה והורדתי את היד שלי.

"עכשיו תדגים את התנוחה של האדם הזה. אתה חייב לדמיין את זה חזק, בסדר? אתה לא יכול להתאפק."

שיט.

יש אנשים מסביבי ואני חייב להעתיק את גוקו עושה קמאהמאה בגיל הזה!?

אני מתבייש מדי בשביל לעשות את זה!

"תמהר ותעשה את זה."

ריאס-סנפאי גוערת בי שוב.

אויי! אתם לא רציניים! אני ברצינות חייב לעשות את זה!?

שיט! אז תראו! זאת הפעם הראשונה והאחרונה שהיודו איסיי עושה קמאהמאה!

"קמאהמאה!"

אני אמרתי את זה בעוד שידיי הפתוחות דבוקות זו לזו ודחפתי קדימה בגובה החזה. זאת תנוחת הקמאהמאה.

"עכשיו, פתח את עיניך. במקום כזה שמלא בכוחות שטניים, הציוד הקדוש יופיע בקלות רבה יותר."

אני פתחתי את העיניים שלי בדיוק כמו שריאס-סנפאי אמרה לי.

<פלאש!>

היד השמאלית שלי זהרה.

מהההה!?

מה זה!? מה זה!?

אני יכול עכשיו להוציא קמאהמאה!?

האור מתחיל לקבל צורה והוא מכסה את היד השמאלית שלי.

אחרי שהאור נעלם, הזרוע השמאלית שלי מכוסה בכפפה אדומה.

היא מצויידת באובייקט זוהר. זה נראה מאוד עדין ופריט קוספליי מציאותי.

לחלק שמכסה את אחורי היד שלי יש אובייקט דמוי פנינה שמוטבע בו.

האמת, זה נראה כמו תכשיט במקום סתם פנינה.

"מה זה לעזאזל!!?"

צעקתי, בעודי המום.

ברור! מה זה!? אני חשבתי שעשיתי קמאהמאה, אבל במקום קיבלתי חפץ על היד שלי שנראה כמו משהו שגיבור הנשין ישתמש!

אווה, מה זה!?

"זה ציוד קדוש והוא שייך לך. ברגע שהוא מופיע לראשונה, אתה יכול להשתמש בו בכל מקום ובכל זמן שתחפוץ."

—!

הכפפה האדומה הזאת היא ציוד קדוש.........?

אההה...........

אני עדיין לא מאמין. יריתי קמאהמאה ואני........ אני.......

"הנפילה, אמנו יומה, ראתה את הציוד הקדוש שלך בתור איום ולכן היא הרגה אותך."

......אז הדבר לגבי יומה-'צאן והציוד הקדוש הוא אמתי.

אז החלק שבו נהרגתי היה גם אמתי.......?

אז איך אני חי?

"אתה קראת לי כשגססת למוות. זומנתי דרך הנייר הזה."

ריאס-סנפאי מוציאה עלון בודד.

אני מכיר את העלון הזה.

כשחיכיתי ליומה-צ'אן בנקודה המפגש, אחד מהאנשים שמחלק עלונים נתן לי אחד כזה.

זה עלון עם מעגל קסם מוזר ושכתוב עליו המשפט: "אנחנו נגשים את משאלתך!"

כשהסתכלתי עליו טוב, מעגל הקסם שמצויר על העלון זהה למעגל הקסם הגדול שמצויר על הרצפה.

"זה אחד מהעלונים שאנחנו מחלקים. מעגל הזה משמש לזימון השדים, אנחנו. בימים האלה אין כבר אנשים שמציירים את המעגל הזה כדי לזמן אותנו. אז אנחנו מחלקים את העלונים האלו לאנשים שנראים לנו שיזמנו שדים. מעגל הקסם הוא בטוח וקבל לשימוש. ביום ההוא, אחד מהמכרים שלנו התחפש לבן אדם וחילק עלונים להם ברובע העסקים. הגעת לשם בזמן, איסי. אחרי שהותקפת על ידי הנפילה, אתה קראת לי בעודך גוסס למוות. רצית כל כך חזק שגרם לזמן אותי. בדרך כלל המשרתים שלי כמו אקנו והאחרים הם אלה שיזומנו."

בפעם ההיא שופדתי על ידי *החנית מאור*....... אז ביקשתי הכי חזק שיכולתי.

אני מאוד השתוקקתי לנערה עם שיער הארגמן, ריאס גרמורי.

אז לכן, האדם עם השיער האדום שהופיע בסוף החלום ההוא—לא, האחד שהופיע בסוף התקרית הייתה באמת סנפאי.

"כשזומנתי ואיתי אותך, ידעתי מיד שאתה בעל ציוד קדוש ושהותקפת על ידי נפיל. אבל הייתה בעיה. איסיי, היית על סף מוות. לא רק שדים, גם בני אדם נהרגים אם הם משופדים מחנית אור של נפילים. איסי, אתה היית במצב הזה. אז החלטתי להציל את חייך."

להציל את חיי?

אז ספנאי הייתה האחת שעזרה לי?

אז זה למה אני חי.

"אבל, בתור שד. איסי, אתה נולדת מחדש בתור שד שלי, משרת של ריאס גרמורי. בתור השד המשרת שלי."

<פא!>

ברגע ההוא, כנפיים צמחו מהגב של כל מי שסביבי.

הן שונות מהכנפיים השחורות של הנפילים, הכנפיים שלהם דומות לכנפי עטלף.

<פא!>

ועם הצליל הזה הרגשתי תחושה כלשהי בגב שלי.

הסתכלתי מעבר לכתף שלי וראיתי את אותם כנפיים שחורות בולטות בגב שלי.

......אתם רציניים?

אני שד? אני הפסקתי להיות בנאדם?

"בואו נציג את כולם מחדש. יוטו."

קיבה מחייך אלי אחרי שריאס-סנפאי קוראת בשמו.

"שמי הוא קיבה יוטו. כפי שאתה כבר יודע, אני תלמיד בשנה השנייה, בדיוק כמוך, היודו איסיי-קון. אממ, אני גם שד. נעים להכיר אותך."

"......שנה ראשונה....... טוג'ו קונקו. שמחה להכיר אותך. .........אני גם שדה."

טוג'ו קונקו-צ'אן מרכינה את ראשה.

"שמי הוא הימג'ימה אקנו, אני בשנה השלישית. אני גם סגנית נשיאת מועדון החקר הנסתר. נעים להכיר אותך. אפילו שאני נראית ככה, אני גם שדה. אופופו."

הימג'ימה אקנו-סנפאי מרכינה את ראשה בנימוס רב.

לבסוף, ריאס-סנפאי.

היא מנפנפת בשיערה הארגמן ואומרת את זה באופן ישיר מאוד.

"אני המאסטר שלהם וכן שדה מהבית של גרמורי, ריאס גרמורי. הבית שלי מחזיק בדירוג של דוכסות. בואו נסתדר מעכשיו, איסי."

נראה שאני במצב שלא עולה על הדעת.


</div>
<noinclude><div class="mw-content-rtl" style="text-align:right;">